שחקן עבר בולט-נדב הנפלד

נדב הנפלד התחיל את דרכו בא.ס רמת השרון כשהיה בן 18. בתום עונת 86/87 עבר נדב להפועל גליל עליון, איתה לקח את גביע המדינה בעונתו הראשונה שם. לאחר שנתיים בגליל, חזר נדב לקבוצת נעוריו, רמה''ש, שירדה לליגה השנייה. בתום אותה עונה סחף אותה הנפלד בחזרה לליגה הראשונה. היה זה בתום עונת 88/89.

עונה לאחר מכן, ארז נדב את מזוודותיו וטס לעבר מכללת קונטיקט. כישורי ההגנה של הנפלד לא רק שהובילו את מכללת קונטיקט לרבע גמר ה- NCAA, אלא גם הביאו לו את הכינוי "היונה –the dove" מחבריו לקבוצה ומפרשני הכדורסל במכללות. נדב הציג את כישוריו לאורך החבל הפאסיפי, ושבר את שיא החטיפות לשחקן בשנה הראשונה. לאחר עונה במדי קונטיקט חזר נדב לארץ האבות, שם חיכתה לו מכבי''עלית'' תל-אביב, וכך, בעונת 90/91 התחיל בין השניים סיפור אהבה בלתי נשכח בן תריסר שנים.

בעונת 1996/97 קיבל נדב את שרביט הקפטן של מכבי מידיו של דורון ג'מצ'י, ובעונת 2000/2001 זכה להיות הקפטן השלישי שהניף את גביע אירופה. בתום 12 עונות כשחקן מכבי, ו-6 עונות כקפטן הקבוצה ונבחרת ישראל, עזב הנפלד את מכבי, בטונים מעט צורמים, ופרש מכדורסל.

ב-12 שנותיו במכבי תל אביב לקח נדב עם מכבי 11 אליפויות, 7 גביעי מדינה, וגביע אירופאי אחד. בנוסף לכך, נדב הוביל את מכבי ל-4 אירועי פיינל-פור, באחד מהם כזכור, מכבי הייתה סגנית אלופה (עונת 2000). כמו כן, שר ההגנה הצהוב היה חלק מנבחרת אירופה בשנת 96, והשתתף במשחק היורוסטארס שנערך בשנת 1997 ביד אליהו.

נדב, שזכה להיות בין הקפטנים הישראלים הבודדים שזכו להניף את גביע אירופה, היה גם חבר קבוע בסגל הנבחרת הלאומית של ישראל משנת 87. ובשנות פעילותו האחרונות אף שימיש כקפטן הלאומי, והוביל את הנבחרת במשחקי גמר אליפות אירופה בספרד 97, ובצרפת 99.

את גביע הסופרוליג זכה נדב להניף לאחר נקמה מתוקה במיוחד על פנאתנייקוס ועודד קטש, בניצחון 81:67, וזאת לאחר ששנה קודם הפסידה מכבי לירוקים מיוון הפסד צורם במיוחד, 73:67, כשקטש הצטיין במשחק. סצנה שזכורה מאוד מאותו משחק היא תמונתו של הנפלד, המתנחם בזרועותיו המחבקות של קטש.

נדב התאפיין בסגנון משחק שחסר מאוד למכבי של היום – מלבד היותו שחקן ההגנה הטוב ביותר ששיחק אי פעם במדי קבוצה ישראלית וחוטף מעולה, נדב היה שחקן קבוצתי שפעמים רבות העדיף למסור מאשר ללכת לסל לקליעה. על אף שהמעיט לזרוק לסל, ואחוזיו מהעונשין היו נמוכים יחסית, נדב היה בעל אחוזים מצוינים מהשדה. חוכמת המשחק של נדב היא לא דבר שאפשר לקנות בכסף. נדב היה נותן את הנשמה שלו על הפרקט, ועוזר לשחקנים שסביבו להיות טובים יותר, וזה מבלי לוותר על הצדדים הדומיננטים שלו במשחק – הגנה, ובד''כ הוטלה עליו גם המשימה של שיתוק השחקן המרכזי בקבוצה היריבה.